ארה"ב והאיחוד האירופי עוסקים כעת במשא ומתן להשגת הסכם שיכלול יישום של מכסים חדשים המכוונים לייצור עודף פלדה מסין וממדינות אחרות. מהלך זה נועד לטפל בסוגיה המתמשכת של שיטות עבודה לא-שוקיות שהעניקו ליבוא מסוים מסין יתרון לא הוגן. בעוד שהדיונים עדיין נמשכים והפרטים טרם נקבעו סופית, צפוי שההסכם גם יספק מסגרת להצטרפות מדינות אחרות בעתיד.
משא ומתן זה הוא חלק מההסדר העולמי הרחב יותר בנושא פלדה ואלומיניום בת קיימא, שנמצא בדיון בין האיחוד האירופי לממשל ביידן מאז 2021. המטרה העיקרית של השיחות הללו היא ליישב סכסוך סחר שמקורו כאשר הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הטיל מכסים על יבוא מתכות מאירופה על רקע סיכוני ביטחון לאומי.
מאז 2018, ארה"ב הטילה מכס של 25% על יבוא פלדה, בעוד שהאיחוד האירופי יישם מכסים דומים על יבוא פלדה שונים במסגרת אמצעי ההגנה שלה. בניסיון למצוא פתרון קבוע לסכסוך, שני הצדדים הסכימו ב-2021 להשהות את צעדי הענישה על סחורותיו של זה עד ל-31 באוקטובר השנה. אם לא יושג פתרון קבע עד המועד האחרון, המכסים של עידן טראמפ ואמצעי התגמול של האיחוד האירופי יוחזרו אוטומטית על יצוא בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר.
עם זאת, ראוי לציין כי ההסכם הנדון כעת עשוי להיות הסכם ביניים. המשמעות היא שייתכן שהיא לא תטפל בכל הנושאים העומדים על הפרק בהסדר הכולל, כגון מיסוי יבוא עתיר פחמן.
משרד נציג הסחר של ארה"ב והנציבות האירופית סירבו להגיב על המשא ומתן המתמשך. עם זאת, שני הצדדים הביעו את מחויבותם למצוא פתרון לפני המועד האחרון, תוך הבטחת עמידה בהתחייבויות בינלאומיות, לרבות כללי ארגון הסחר העולמי.
למרות שהשיחות נמשכות, עסקה מקיפה ומחייבת משפטית על ההסדר העולמי בנושא פלדה ואלומיניום בת קיימא לא צפויה להסתיים השנה, מכיוון שיש עדיין הבדלים משמעותיים שיש לגשר עליהם. עם זאת, המטרה היא להגיע להסכמה על דרך קדימה לפני פסגה מתוכננת של ארה"ב והאיחוד האירופי בסוף אוקטובר.
בזמן שהמשא ומתן נמשך, עסקאות מכסות קיימות המכוונות ליבוא מתכת אירופי יישארו בתוקף, למרות בקשת הנציבות האירופית להסרתן.
אם ייושמו מכסים חדשים, יהיו לכך השלכות עבור יצרניות הפלדה הסיניות, שייצאו השנה נפחים גדלים עקב ביקוש מקומי חלש. הפיחות של היואן הפך את יצוא הפלדה הסיני לאטרקטיבי יותר, וכל מכס נוסף יעלה את עלותו ועלול להפחית את הביקוש מעבר לים.
סין היא היצרנית העולמית הגדולה ביותר של פלדה, המהווה יותר ממחצית מייצור הפלדה הגולמית העולמית על פי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
הגעה להסכם טכני על מיסוי פלדה עתירת פחמן עשויה שלא להיות ריאלית בטווח הקצר. כתוצאה מכך, אפשרות אפשרית אחת היא שארה"ב והאיחוד האירופי יסכימו על עקרונות המפתח מבחינה פוליטית, כשהיישום יגיע במועד מאוחר יותר.
אתגר אחד הוא שלארה"ב אין כרגע מתודולוגיה לתמחר פליטת פחמן, והיא אינה מיישמת שום מערכת מקומית כדי להסדיר פליטות מהחברות שלה. הדבר מעורר דאגה עבור האיחוד האירופי, שכן כל פעולה משותפת עלולה להיראות כשרירותית ומפרה את כללי הסחר הבינלאומיים, המהווה קו אדום לצד האירופי.
לאיחוד האירופי כבר יש כלים לטיפול בפליטות פחמן, כולל מערכת סחר פנימית ומנגנון התאמת גבול פחמן שכופה מחיר על מוצרים עתירי פחמן המיוצרים מחוץ לגוש.
נכון לעכשיו, ארה"ב עורכת חקירה לגבי עוצמת הפליטות בתעשיות הפלדה והאלומיניום שלה, בעוד האיחוד האירופי מבקש לקבוע אילו מערכות המשמשות מדינות שלישיות יכולות להיחשב שוות ערך לאמצעים שלה. תהליכים מתמשכים אלה עשויים להוביל להרמוניזציה גדולה יותר בין ארה"ב והאיחוד האירופי בטווח הארוך יותר, אך הם לא יושלמו עד הסתיו.
בנוסף, מתנהל משא ומתן על הסכם מינרלים קריטי בין ארה"ב לאיחוד האירופי, אך הם נתקלו בבעיה עקב דרישות שונות של ארה"ב לגבי הבסיס המשפטי של ההסכמים. הסיכום של עסקת המינרלים הזו חיונית לחברות אירופאיות כדי לגשת להטבות שהוצגו על ידי סובסידיות בחוק הפחתת האינפלציה של הנשיא ביידן.