בתוך הסכסוך המתמשך בין ישראל לחמאס, אתגר ייחודי עומד בפני צבא ההגנה הישראלי (צה"ל): הרשת העצומה של מנהרות תת-קרקעיות סודיות שבנה חמאס. בעוד שהצבא הישראלי עשוי לעלות בהרבה על חמאס ביכולות הטכנולוגיות, מנהרות אלו שימשו נכס משמעותי עבור הקבוצה המיליטנטית. בתגובה, השקיעה ישראל מיליארדי דולרים בפיתוח מחסום תת קרקעי ומערכת זיהוי מנהרות כדי להפוך את שטחה לבלתי חדיר. עם זאת, ההגנות הללו לא הוכיחו עצמן, ומבוך המנהרות הסבוך מסבך כעת את התגמול הצבאי של ישראל.
רשת המנהרות התת-קרקעית בעזה היא מערכת שכבתית, עם שכבה אחת לאזרחים ושכבה נוספת בשימוש בלעדי על ידי חמאס. מטרת צה"ל היא לחדור לשכבה השנייה הזו, שחמאס בנה בקפידה. עם זאת, התמקדות במבוך התת-קרקעי הזה היא משימה אדירה שכן היקף המנהרות המלא ידוע רק לחמאס. ישראל טענה שהרסה 100 ק"מ של מנהרות ב-2021, אך בחמאס טוענים כי יש לה רשת המשתרעת על פני 500 ק"מ, כאשר רק חלק קטן נפגע.
כדי להשיג יתרון על חמאס, ישראל השקיעה במערכת זיהוי מנהרות מתוחכמת שפותחה על ידי החברות הישראליות אלביט מערכות ורפאל מערכות הגנה מתקדמות ב-2014. עם זאת, היעילות של חיישנים אלו מוגבלת, מכיוון שהם מתקשים לזהות מנהרות שמסתובבות או מצטלבות. המכון למחקרים לאומיים ביצע מחקר שגילה כי מנהרות נותרו אתגר חמקמק, שכן הן מאפשרות לצד אחד לערער את הדומיננטיות של פני השטח, בעוד שהצד שכנגד נותר לא מודע לקיומן או למיקומן, למעט אלו שהתגלו.
חמאס השתמש במנהרות אלו במשך שנים כדי להסתיר נשק, מתקני פיקוד ולוחמים מתחת לרצועת עזה המאוכלסת בצפיפות. עם הזמן, המנהרות השתכללו, עם תכונות כמו פירי אוורור וחשמל. חלק מהמנהרות מגיעות אפילו לעומקים של 35 מטר ומצוידות במסילות רכבת וחדרי תקשורת. הכניסות שלהם לרוב סמויות בתוך בנייני מגורים או מתקנים ציבוריים.
בתחילה, המנהרות שימשו בעיקר להברחת סחורות ונשק ממצרים לעזה לאחר נסיגת ישראל ב-2005. עם זאת, חמאס העסיק אותם גם לפשיטות חוצות גבולות, כולל המבצע הידוע לשמצה ב-2006, שבו חטפו את החייל הישראלי גלעד שליט והרגו שני חיילים נוספים. המבוך התת-קרקעי היווה אתגר משמעותי לכוחות הישראליים במהלך מלחמת 50 הימים בעזה ב-2014, מה שגרם למתקפה קרקעית לפירוק הרשת. מצרים גם מילאה תפקיד בהשמדת המנהרות, ויזמה קמפיין לפני כעשור, שכלל הצפתן.
למרות ששימוש ברובוטים כדי לחקור את המתחם התת-קרקעי יכול להפחית סיכונים, הכניסה למנהרות נותרה משימה מסוכנת עבור הכוחות הישראליים. המרחבים הסגורים, מלכודות הטמבל והידע המעולה של המגינים על הסביבה התת-קרקעית מציבים את הכוחות הישראליים בעמדת נחיתות חמורה. בעוד ישראל שוקלת פלישה קרקעית לעזה, הקיום והניצול של המנהרות הנסתרות על ידי חמאס יוצרים מורכבות נוספת ומהווים אתגר יוצא דופן בתגמול הצבאי שלו.