בפגישה מתוחה בדלתיים סגורות, דחק קנצלר גרמניה, אולף שולץ, במנהיגי האיחוד האירופי לנקוט בפעולה נחרצת בהגבלת תוכניות ההוצאות של הגוש. הדיונים, שנמשכו עד מאוחר בלילה של יום חמישי במהלך פסגה בת יומיים בבריסל, היו עדים לעימותים בין ראשי האיחוד האירופי לזרוע המבצעת של הגוש. נציבות האיחוד האירופי, בראשות אורסולה פון דר ליין, מחפשת מימון נוסף מכיוון שהיכולת התקציבית שלה מצטמצמת עקב משברים מרובים, כולל מגיפת קוביד-19 ומשבר אנרגיה. רוב הכספים יוקצו לחבילה פיננסית לטווח בינוני של 50 מיליארד אירו (53 מיליארד דולר) עבור אוקראינה.
Scholz, שנתן את הטון בשלב מוקדם של הדיון שנמשך כשלוש שעות, הדגיש את הצורך לדון בפשרות ולזהות אזורים לקיצוץ פוטנציאלי, בניגוד להתמקד רק בהוצאת כסף. לפי מקורבים שמכירים את השיחות, בעוד שמנהיגים הביעו תמיכה פוליטית באוקראינה, בדרך כלל היה תיאבון קטן להוצאות חדשות. עם זאת, אפילו מתן מימון לאוקראינה מתגלה כאתגר בשל מגבלות התקציב בבריסל ובמדינות החברות. רוברט פיקו הסלובקי, יחד עם ויקטור אורבן ההונגרי, דחו מתן כספים נוספים לאוקראינה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון, לאחר שהפסגה הסתיימה ביום שישי, הכיר בהסכמה עם סדרי העדיפויות של הוועדה בנוגע להגירה ואוקראינה. הוא קבע כי בעוד שהסכום המוצע מרגיש מוגזם, ייעשו מאמצים לצמצם אותו מבלי להקריב תחומים מכריעים. המדינות החברות באיחוד האירופי מתמודדות עם לחצים פיננסיים הנובעים מהגדלת ההוצאות לטיפול במגיפה, השפעת הסכסוך באוקראינה, שיבושים באספקת האנרגיה ועליית האינפלציה. לחצים אלה מתווספים עוד יותר מהטמעה מחדש של הכללים הפיסקאליים של האיחוד האירופי בשנה הבאה, מה שמחייב שליטה הדוקה יותר על ההוצאות.
החבילה הפיננסית המתוכננת לטווח הביניים לאוקראינה כוללת הלוואות מוזלות של 33 מיליארד אירו. הגירה היא גם בראש סדר העדיפויות, כאשר 15 מיליארד אירו ביקשו לחיזוק גבולות חיצוניים והקמת שותפויות חדשות עם מדינות שכנות. יתרה מכך, הוועדה רוצה 10 מיליארד אירו לשיפור מגזרים שונים ולמנף כספים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, מה שמציב את האיחוד האירופי בתחרות עם ארה"ב וסין.
גם מקרון וגם אלכסנדר דה קרו מהבלגיה הדגישו את החשיבות של משמעת תקציבית בתוך האיחוד האירופי. דה קרו הדגיש את הצורך של מוסדות אירופיים לבדוק את הנתונים הפיננסיים שלהם, במיוחד כאשר המדינות החברות מתבקשות לעשות סדר בתקציבים שלהן.
הוועדה הזהירה כי היא תדרוש משאבים נוספים כדי לכסות את עלויות ההלוואות המוגדלות הנובעות מהנפקת חוב משותף למימון הקרן להחלמה מגיפה. הסכום עשוי להגיע ל-20 מיליארד אירו, בכפוף להסכם שנתי.
במהלך הפסגה, מספר מנהיגים אישרו מחדש את תמיכתם באוקראינה, מתוך הכרה בהשפעה הפוטנציאלית של הסכסוך המתמשך ומלחמת ישראל-חמאס האחרונה על יציבות קייב. גם ההגירה הופיעה כעדיפות מכרעת, שכן איטליה הביעה דאגה לגבי נטל המהגרים המגיעים מצפון אפריקה.
שולץ הדגיש את דחיפות המצב, וקבע כי לא הועלו הצעות רציניות, במיוחד בנוגע לקיצוץ פוטנציאלי בהוצאות. הוא קרא לפעולה מיידית, וקרא למדינות החברות להתחיל לעבוד על הנושא הזה בימים הקרובים.
שר האוצר של בולגריה ניקולאי דנקוב הצהיר בראיון כי הם מעדיפים מימון נוסף ממדינות החברות במקום הקצאה מחדש, מה שעלול ליצור מתחים נוספים בקרב מדינות האיחוד האירופי.
דחיית התמיכה הכספית הנוספת לאוקראינה על ידי אורבן ופיקו גררה תוכחות פומביות מצד מנהיגים אחרים. ראש ממשלת אסטוניה, קאג'ה קאלאס, הטיל ספק בחלופה אם אוקראינה לא תתקבל, וקבע כי לאפשר לרוסיה לנצח יהיו השלכות מרחיקות לכת.
פון דר ליין, במהלך הדיונים, הדגיש את המחסור בכספים וחשף כי הוועדה נאלצה להשתמש במימון 2024 כדי לטפל בהצפות בסלובניה מוקדם יותר השנה.
בעקבות הפסגה, פון דר ליין אישר כי סדרי העדיפויות של הוועדה התקבלו ברווחה. עם זאת, היא הכירה באתגר של אבטחת משאבים, והציעה שזה יכול להיות באמצעות תרומות לאומיות או פריסה מחדש מתקציב האיחוד האירופי.