ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מוצא את עצמו בעמדה מאתגרת כאשר הסכסוך המתמשך בין ישראל לחמאס גובה מחיר מכלכלת המדינה. עם עלות המלחמה בסביבות 260 מיליון דולר מדי יום, הכספים הציבוריים המתוחים ממילא מועמסים עוד יותר על ידי תשלומים שנויים במחלוקת שדוגלים על ידי חברי הימין בקואליציית השלטון של נתניהו. התשלומים הללו, המכונים "כספים קואליציוניים", מוקצים לבתי ספר דתיים ולפרויקטים של התנחלויות בגדה המערבית הכבושה.
בעוד שהכספים הקואליציוניים מייצגים חלק מתקציבה הכולל של ישראל, הם הפכו לנושא שנוי במחלוקת כאשר המדינה מתמודדת עם הסכסוך המזוין החמור ביותר מזה עשרות שנים. להקצאת הכספים הללו תהיה השפעה משמעותית על מידת הסלחנות של השווקים העולמיים כלפי ישראל, שכבר ספגה מחיר כלכלי מוערך של קרוב ל-8 מיליארד דולר כתוצאה מהמלחמה.
העלות לבטח אג"ח ריבוניות ישראליות נגד פירעון הוכפלה מאז תחילת המלחמה, ופרמיית הסיכון שדרשו משקיעים להחזיק שטרות דולר ישראלי על אג"ח ארה"ב נותרה גבוהה. המימון חסר התקדים לתוכניות דת ולהתנחלויות בגדה המערבית גרר ביקורת עוד לפני הסכסוך, בחשש שהוא יעכב את הצמיחה הכלכלית. כעת, כשנתניהו נשבע לשלם כל מחיר כלכלי עבור המלחמה, הצורך להעריך מחדש את סדרי העדיפויות התקציביים מתברר יותר ויותר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמור לחשוף תקציב חדש שמכסה את שאר שנת 2023 ומתווה תוכניות לשנה הבאה. התקציב המוצע כולל הגדלה משמעותית של ההוצאה הצבאית, שתמומן באמצעות הלוואות נוספות. עם זאת, מפלגות השלטון התנגדו עד כה להסטת הכספים הקואליציוניים שלא נוצלו או לקצץ בתוכניות הקשורות בהן, למרות העלויות הגבוהות שלהן עולות על אלו של בתי החולים הציבוריים וההשכלה הגבוהה במימון המדינה.
סמוטריץ', מתנחל לכל החיים, הציע לבצע התאמות מינימליות בתקציב, תוך שמירה על מימון העלאות שכר למורים בבתי ספר אורתודוכסיים והגדלת ההוצאות על התנחלויות. משקיעים ואנליסטים הביעו את אי הסכמתם לגישה זו, ודרשו מהממשלה להפסיק את מימון ההוצאות הלא חיוניות ולהדגיש את תעדוף ההוצאות הקשורות למלחמה.
התחזית הכלכלית המאתגרת מגיעה לאחר תקופה של שיפור במצב התקציבי של ישראל, שבה המדינה השיגה עודף תקציבי ראשון מזה למעלה משני עשורים בשנה שעברה. עם זאת, הגירעון צפוי להגיע ל-4% מהתפוקה הכלכלית ב-2023 ול-5% ב-2024, גבוה משמעותית מהתחזיות הקודמות. Moody's Investors Service צופה גירעון גבוה עוד יותר של 7. 1%, מה שמוסיף לחששות לגבי יכולתה של הממשלה לנהל את התקציב בצורה יעילה.
הוויכוח על הכספים הקואליציוניים חושף מחלוקת הולכת וגוברת בתוך משרד האוצר. אגף התקציבים, המאוייש בטכנוקרטים שמתעדפים אחריות פיסקלית, הציע צעדים מחמירים יותר, כולל הפניית כספים קואליציוניים וסגירת משרדי ממשלה מסוימים. הצעות אלו צפויות לעמוד בפני בדיקה מצד סוכנויות הדירוג בבואן להעריך את היציבות הכלכלית של ישראל.
כאשר שר האוצר סמוטריץ' לוקח על עצמו את המשימה של גיבוש תקציב חדש, הוא מדגיש את חשיבותן של רפורמות מבניות המקדמות צמיחה כלכלית. עם זאת, הוא גם טוען את ההכרח לשמור על מימון לבתי ספר אורתודוקסיים ולהגדיל את ההוצאות על התנחלויות, תוך ציון הצורך בהגנה על רקע המתיחות הגואה בגדה המערבית. המבקרים טוענים כי שמירה על ההוצאות המועדפות הללו, במיוחד עבור אזור בחירה פטור מגיוס צבאי, שולחת איתות של יכולת שלטון חלשה.
נגידי הבנק המרכזי לשעבר קרנית פלוג ויעקב פרנקל מזהירים כי אי ביצוע שינויים משמעותיים בתקציב עלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. הממשלה עומדת בפני פעולת איזון מאתגרת בין הישרדות פוליטית לניהול הנשורת הכלכלית מהמלחמה. בעוד המדינה מתמודדת עם הדרישות המתחרות הללו, השווקים הפיננסיים וסוכנויות הדירוג יעקוב מקרוב אחר האופן שבו ישראל מנווטת במים הגועשים הללו.