במהלך דור, סין הפכה למלווה הריבונית הגדולה ביותר לכלכלות מתפתחות, בעקבות דפוס של התרחבות עסקית ובניית השפעה בדומה להתפשטות הכוח הכלכלי של ארה"ב במאה ה-20. כעת, עם מספר הולך וגדל של מדינות עניות המתמודדות עם בעיות חוב, סין משתמשת ברזרבות העצומות של הבנק המרכזי שלה כדי לבסס את עצמה כמקור לכספי חירום כדי לסייע לכמה מאותן מדינות שאליהן הלוו בעבר. במחקר שנערך לאחרונה, כלכלנים מצאו כי בייג'ין סיפקה לפחות 240 מיליארד דולר בסיוע ל-22 מדינות, כולל פקיסטן, ארגנטינה וניגריה, מאז שנת 2000. זה יצר מערכת חדשה להלוואות הצלה חוצות גבולות למדינות במצוקת חובות, שמאתגרת את המסגרות בראשות ארה"ב שהוקמו מאז שנות ה-40. סין הפכה למלווה משפיעה של מוצא אחרון, במיוחד בתקופת מגיפת ה-COVID-19, ופרסה יותר משלושה רבעים מהכסף, או 185 מיליארד דולר, מ-2016 עד 2021. נתון זה עלה על 144 מיליארד הדולר שחילקה קרן המטבע הבינלאומית באותה תקופה, אם כי קרן המטבע הבינלאומית הנפיקה 650 מיליארד דולר בהגדלת מגיפה מיוחדת במכסות באוגוסט 2021 שמדינות יכלו למשוך ממנה כדי להגדיל את הרזרבות. מגמה זו גם מלבה את התחרות בין ארה"ב לסין.
רוב הסיוע שסיפקה סין היה זמין באמצעות קווי החלפת מטבע חוץ של PBOC, שהם בעצם הלוואות בריבית נמוכה בין בנקים מרכזיים. במהלך עשרים השנים האחרונות, ה-PBOC ניהל משא ומתן על הסכמי החלפה בשווי של כ-580 מיליארד דולר עם 40 מדינות וגושי סחר כדי לעודד את השימוש הבינלאומי במטבע הסיני, הרנמינבי, למטרות סחר ומסחר. המחקר מצא שלפחות 170 מיליארד דולר נמשכו על קווי אשראי אלה על ידי 22 מדינות, בעוד ש-70 מיליארד הדולרים הנותרים הגיעו באמצעות הלוואות לממשלות מבנקים וחברות בבעלות ממשלתית סינית. הגידול בהלוואות דרך ה-PBOC קשור ליוזמת "חגורה ודרך" של הנשיא שי ג'ינפינג, דחיפה של כוח רך שמימנה 900 מיליארד דולר בתשתיות ופרויקטים אחרים ברחבי העולם. המבקרים טוענים כי יוזמה זו תרמה לקשיי חוב במדינות כמו סרי לנקה ופקיסטן והותירה למלווים בבעלות ממשלתית סינית חלק ניכר מהחוב.
הסכמי החלפת מטבעות הפכו למאפיין נפוץ בתגובות למשבר מאז המשבר הפיננסי העולמי בשנים 2007-08. במהלך המהומה הכלכלית של מגיפת קוביד-19 במאי 2020, בנקים מרכזיים גדולים משכו כמעט 450 מיליארד דולר מקווי החלפה של הפדרל ריזרב בארה"ב, על פי הבנק להסדרים בינלאומיים. לאחרונה, הפד וארבעה בנקים מרכזיים נוספים הסתמכו גם הם על קווי החלפה קיימים כדי לשמור על זרימת דולרים במערכת הפיננסית על רקע הנשורת של קריסת בנק עמק הסיליקון, כאשר ההלוואות לטווח קצר מוחזרות בדרך כלל תוך ימים.
מחקר חדש שפורסם ב-27 במרץ מעלה כי להסכמי החלפת המטבעות של סין עם מדינות מתפתחות יש מטרה שונה מזו של בנקים מרכזיים גדולים אחרים. לפי המחקר, מדינות אלו משתמשות בקווים כדי לחזק את יתרות החוץ של הבנקים המרכזיים שלהן בתקופות משבר ולתמוך בתקציבים הממשלתיים שלהן, במקום לתמיכה בנזילות. זה הופך למעשה את PBOC למלווה של מוצא אחרון, תפקיד שמילאה קרן המטבע הבינלאומית באופן מסורתי. המחקר, שנערך על ידי כלכלנים מהבנק העולמי, AidData, אוניברסיטת הרווארד ומכון קיל בגרמניה לכלכלה העולמית, מדגיש את החשיבות הגוברת של החוב ביריבות בין ארה"ב לסין, כאשר שתי המדינות מתלבטות על הדרך הטובה ביותר קרן המטבע הבינלאומית הזהירה כי לפחות שלוש תריסר מהמדינות העניות בעולם נמצאות כיום במצוקת חובות או בסיכון גבוה לכך.
על פי מחקר שפורסם ב-27 במרץ, הסכמי החלפת המטבעות של סין שונים מאחרים שכן מדינות מתפתחות משתמשות בקווים למטרות אחרות מלבד חיזוק הנזילות, כגון הגדלת יתרות החוץ וסיוע במימון תקציבי ממשלה. זה הופך את הבנק המרכזי של סין למקור של כספי חירום, בדרך כלל תפקידה של קרן המטבע הבינלאומית. המבקרים טוענים כי גישה זו מבססת את הדרך ועשויה להוביל לתקופות ממושכות של קשיי חוב למדינות הלוואות. המחקר מצא מתאם בין ירידת קווי ההחלפה של PBOC לבין חובות לסין. בעוד שסין בדרך כלל נותנת ללווים יותר זמן לשלם הלוואות במקום לסלוח על חובות, ישנם סימנים לכך שסין הופכת זהירה יותר בניהול הגישה לקווי החלפה. בסרי לנקה, למשל, $1. קו ההחלפה של 4 מיליארד PBOC הוקפא עד שהמדינה צברה מספיק עתודות בינלאומיות.