שברון קורפ הוציאה אזהרה למדינת הבית שלה, קליפורניה, והביעה דאגה שמדיניות האקלים של המדינה עלולה להוביל לעלייה במחירי הבנזין ולמחסור. אנדי וולץ, העומד בראש חטיבת הזיקוק בארה"ב של ענקית הנפט, הסביר בראיון שאם המחוקקים במדינה ימשיכו לחוקק מדיניות להרתעת ייצור נפט, סביר להניח שהפרימיום בקליפורניה משלמים על בנזין מעל הממוצע הארצי יעלה משמעותית. למרות החדירה הגבוהה ביותר של כלי רכב חשמליים, קליפורניה נותרה הצרכן השני בגודלו של בנזין בארצות הברית.
ברבעון האחרון של 2023, נהגים בקליפורניה שילמו בממוצע 4 דולר. 94 לגלון בנזין, שהם בערך $1. 72 מעל הממוצע הארצי וסימן את הפרמיה הרבעונית הגבוהה ביותר שרשם, לפי נתוני בלומברג. למדינה יש כיום תקני דלק דל פחמן מחמירים, המעודדים את בתי הזיקוק לעבור מנפט לסולר מתחדש. בעוד שהמרות כאלה מפחיתות את היצע הבנזין ומעלות את המחירים, וולץ טוענת שזה היה צפוי כשנכתבה החקיקה, וכעת הצרכנים מתחילים להרגיש את הכאב. עם זאת, במקום לקחת אחריות, פוליטיקאים מסיטים את האשמה על חברות הנפט.
בתגובה לאזהרה של שברון, משרדו של מושל קליפורניה גאווין ניוסום פרסם הצהרה המאשימה את Big Oil בהורדת מחירים ובשקר כדי להגן על הרווחים שלהם. מערכת היחסים בין שברון למדינת מולדתה הפכה עוינת יותר ויותר ככל שהתקנות מתהדקות, סוחטות רווחים וכתוצאה מכך מחיקה של 4 מיליארד דולר של נכסי החברה, בעיקר בקליפורניה. ניוסום יזמה חקירות ותביעות משפטיות בגין האשמות על ירידת מחירים והכחשת שינויי אקלים. שברון מכחישה בתוקף את ההאשמות הללו וטוענת שאין להעניש אותה על עמידה בדרישת הצרכנים לדלקי תחבורה שעדיין מסתמכים במידה רבה על דלקים מאובנים.
נקודת המחלוקת האחרונה נובעת ממרווח זיקוק מרבי המוצע בקליפורניה. שברון כבר מתקשה להצדיק פרויקטי צמיחה בשני בתי הזיקוק שלה במדינה בשל התוכנית לאסור מכירת מנועי בעירה פנימית עד 2035. עם זאת, אם ייחקק חוק שמגביל למעשה את הרווח של בתי הזיקוק, הפרויקטים הללו יהפכו כמעט בלתי אפשריים. Walz מצהיר כי מהלך כזה ירתיע השקעות הון גדולות, מה שמעדיף להקצות כספים לבית הזיקוק של שברון במיסיסיפי.
במשך עשרות שנים, קליפורניה השפיעה על המדיניות הלאומית, במיוחד במגזר הסביבתי. תקנות הפליטה המחמירות של המדינה שנקבעו בשנות ה-70 עלו על הסטנדרטים הפדרליים, אך הפכו במהרה לנורמה הלאומית, שכן ליצרניות הרכב היה קל יותר לציית לתקנות הקשות ביותר מהשוק הגדול ביותר. תופעה זו, המכונה "אפקט קליפורניה", התרחבה לתעשיות שונות, כולל מוצרי צריכה ופרטיות נתונים.
המושל ניוסום הציב לקליפורניה יעד שאפתני להשיג אפס פליטות נטו עד 2045, חמש שנים לפני ארה"ב כולה. המדינה, שכבר חווה את ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים באמצעות בצורת תכופות ושריפות בר, שואבת כיום למעלה מ-50% מהכוח שלה ממקורות שאינם פולטים CO2, בהשוואה ל-30% לפני עשור. קליפורניה אחראית גם ליותר משליש ממכירות הרכב החשמלי במדינה. עם זאת, הצלחה זו תורמת למחירי הבנזין הגבוהים במדינה. חברות זיקוק, המבקשות ליהנות מתמריצים של המדינה, הסבו את המתקנים שלהן לייצור דלקים מתחדשים, מה שהביא להפחתה של 11% ביכולת הזיקוק של קליפורניה בעשור האחרון.
לפי Walz, ההמרות והשינויים הללו בתמהיל המוצרים של המדינה מהווים סיכון לאמינות. שפע הסולר המתחדש והמחסור בבנזין במדינה הופכים למאתגרים יותר בגלל היעדר צינורות של קליפורניה המחברים אותה עם שאר המדינה. Walz מזהיר מתרחיש שעלול להיות מסוכן שבו אספקת בנזין לקליפורניה תצטרך להגיע מאירופה או אסיה, מה שייקח זמן משמעותי.
למרות שמחויבותה של קליפורניה לטפל בשינויי האקלים ראויה לשבח, האזהרה של שברון מדגישה את ההשלכות הפוטנציאליות של מדיניות אגרסיבית המרתיעה את ייצור נפט. איזון בין הצורך בקיימות סביבתית לבין שמירה על אספקת אנרגיה אמינה ובמחיר סביר ימשיך להיות אתגר מורכב עבור המדינה.